מדי יום נפגעים פועלי בניין במקום עבודתם ויותר ממחצית תאונות העבודה הקטלנית בישראל מתרחשות באתרי בניה בשל העובדה כי סביבת העבודה פיזית המבוצעת בתנאי מזג אוויר משתנים, תוך שימוש בכלים מסוכנים ובמחסור במנהלי עבודה ועובדים מיומנים.
אחת הסיבות המרכזיות לתאונות עבודה קטלניות באתרי בנייה היא נפילה מגובה, בשל ציוד לא תקין, היעדר אמצעי מיגון או הדרכה לקויה לנושא הבטיחות והגהות.
בישראל קיימת חובת דיווח סטטוטורית על כל מעסיק לדווח למשרד התמ"ת על כל תאונה שהתרחשה במקום העבודה בה החסיר העובד מעל ל-3 ימי עבודה עקב פגיעתו.
תביעת פיצויים נגד המעסיק:
האחריות באתר הבניה מוטלת על הקבלן, המעסיק או מחזיק המקרקעין וחלה עליהם חובה מוגברת לדאוג לביטחונם ולשלומם של העובדים וזאת באמצעות מתן הדרכות בדבר הסיכונים, אמצעי מיגון ופיקוח. מפקחים אזורים מטעם מנהל הבטיחות והבריאות אחראים לערוך ביקורת באתר ועליהם לוודא כי המעסיק מקפיד על עבודה בטוחה על פי הנהלים ובמידה והאתר אינו בטיחותי, עליהם להוציא צו סגירה, לקנוס ואף לפתוח בחקירה פלילית כנגד המעסיק.
במקרה שעובד נפגע בתאונת עבודה בשל רשלנות המעסיק, על העובד להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצויים. על העובד להוכיח כי המעסיק הפר את חובתו המושגית והקונקרטית כלפיו, אשר לא נקט בכל האמצעים כדי למנוע את פגיעתו, בהעדר אמצעי מיגון או הדרכה לקויה או כתוצאה משימוש בציוד פגום.
תביעת פיצויים נגד יזם הבניה (מזמין העבודה):
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח-1988 קובעות את חלוקת האחריות בין מבצע הבניה, הקבלן הראשי וקבלני המשנה, התקנות קובעות כי יש למנות מנהל עבודה בכל אתר בניה ובהעדר מינוי של מנהל עבודה, כל האחראיות מוטלת על יזם הבניה.
בעת שיזם הבניה מתקשר עם קבלן ראשי (קבלן המבצע את כל העבודות עד למסירת המפחת ליזם) על הקבלן הראשי החובה למנות מנהל עבודה ובהעדר מינוי שכזה האחריות תוטל על הקבלן.
בית המשפט העליון פסק כי בעת שמזמין העבודה לא מינה קבלן ראשי הרשום ברשם הקבלנים לביצוע עבודת הבניה ו/או לא מינה מנהל עבודה מוסמך לביצוע העבודות ו/או הטיל את ביצוע הפעולות על יותר מקבלן אחד, יחולו החובות המוטלות על הקבלן המבצע את הבניה גם על יזם הבניה. קביעה זו מתיישבת עם התכלית שיש להבטיח כי זהותו של הגורם האחראי תהיה ברורה למן תחילת הבניה ועד לסיומה.
מה לעשות במצב שארעה לעובד תאונת עבודה?
- יש קודם כל לפנות לקבלת טיפול רפואי, חשוב מאוד לספר לרופא בדיוק את תיאור הכאבים וההגבלות מהן הוא סובל.
- יש לספק תיאור של קרות התאונה והשתלשלות האירועים. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבה הם מתוארים, ולקבל העתק מכל התיעוד הרפואי.
מתי יש לייחס לעובד אשם תורם?
בתי המשפט אינם ממהרים לייחס אשם תורם לעובד, שהרי הוא אינו מבצע את תפקידו באווירה נינוחה ואין באפשרותו להיעזר בעצת מומחים. העובד לעיתים מקבל החלטות במצבי לחץ ובמקומות מסוכנים, ולא סביר לצפות שייטול יוזמה להבטחת קיום אמצעי זהירות. שכן על המעסיק החובה להבטיח קיום שיטת עבודה בטוחה, להדריך ולהזהיר את העובד מפני הסיכונים הרלוונטיים.
לצורך בדיקת אשם תורם נקבעו 3 מבחנים:
- מבחן הציפיות של האדם הסביר.
- מבחן האשמה.
- מבחן השכל הישר.
בקביעתו לפיצוי בוחן בית המשפט את שלושת המבחנים וקובע לפיהם מהן נסיבות התאונה, האם המעסיק הפר את חובתו כלפי העובד והאם יש לייחס אשם תורם, אשר יפחית את הפיצוי שעל המעסיק לשלם לעובד.
מיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי:
כאשר הדבר מתאפשר, על העובד לפנות למעסיק ולהחתימו על טופס ב.ל 250 בטופס זה מציין המעסיק את פרטיו ואת פרטי התאונה כפי שנמסרו לו על ידי העובד ולאחר מכן חותם במקום המיועד לכך.
את הטופס יש למסור לרופא המטפל בקופת החולים לצורך קבלת מסמך המכונה "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עבור המוסד לביטוח לאומי.
הפיצוי שמעניק המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה מתחלק לשניים:
- תביעה לקבלת דמי פגיעה (טופס ב.ל 211) עבור הימים בהם העובד באי כושר עבודה מוחלט בהתאם לאישורים הרפואיים שבידיו עד למקסימום של שלושה חודשים לאחר תאונת העבודה. את הטופס החתום והמסמכים הרפואיים יש להעביר אל סניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגורי העובד.
- תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס ב.ל 200) במידה והעובד חושב כי בעקבות התאונה נשאר בנכות כלשהי, יש להגיש תביעה לנכות מעבודה. לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים אשר טרם הועברו לביטוח הלאומי וחוות דעת רפואיות אם נערכו כאלו.
לאחר שוועדה רפואית קבעה לעובד נכות צמיתה בשעור 9% ועד 19% הוא יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי. כל מי שנקבע לו נכות צמיתה של 20% ומעלה, יקבל קצבה חודשית לכל אורך חייו ובעת הגיעו לגיל פרישה, באפשרותו לבחור לקבל את הקצבה הגבוהה ביותר או קצבת נכות מהעבודה או קצבת זקנה.
חשש לנקמנות מצד המעסיק:
במקרים רבים עובד אשר נפגע בתאונת עבודה חושש לתבוע את המעסיק בגין אחריותו לתאונה, מחשש לנקמנות מצדו. אולם מרבית המעסיקים רוכשים פוליסת ביטוח חבות מעבידים על מנת שחברת הביטוח תפצה את העובד, ואילו המעביד אינו נושא בנטל למעט השתתפות עצמית.
אך יש מעבידים הרואים בעת הגשת התביעה נגדם משום פגיעה או הטלת דופי מצד העובד ומנסים לחבל בסיכויי תביעתו. במקרים אלה ימצא העובד מול המעסיק המנסה להתחמק מאחריותו. לכן מומלץ להתייעץ עם משרדנו כבר בשלבים הראשונים לאחר הפגיעה, על מנת לבחון את הבסיס הראייתי לתביעה.
