תאונת דרכים – לא מה שחשבת

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע בתוכו מקרים לא שגרתיים שיוכרו כתאונת דרכים.

כדי שתאונה תיחשב לתאונת דרכים, יש להראות כי התקיים מאורע כלשהו שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.

מהי תאונת דרכים?

סעיף 1 לחוק קובע כי תאונת דרכים – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. אך אינה חלה על מאורע שאירע במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב.

המאורע אינו בהכרח מחייב מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה. למשל, הולך רגל שנפגע בעת שחצה במעבר חצייה ונפל בהשפעת רכב שחלף לידו או אדם  שהיה עד לתאונה וכתוצאה מצפייה זו נגרם לו נזק נפשי.

השימוש ברכב:

תאונת דרכים היא אירוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב, אך האם כל שימוש ברכב יחשב לתאונת דרכים?

חוק הפיצויים קובע אילו שימושים ברכב ייחשבו כשימוש ברכב מנועי ויזכו את הנפגע בפיצוי כספי. החוק קובע כי נסיעה ברכב, כמו גם כניסה לרכב וירידה ממנו, גרירתו, התהפכותו או הינתקות חלק מרכב נוסע. גם פגיעות בעת טיפול או תיקון דרך ברכב ובתנאי שהנפגע לא נפגע במסגרת עבודתו.

מקרים שהוכרו כתאונת דרכים:

קבלת התקף לב בעת שנהג סטה מנתיב הנסיעה כדי להימנע מפגיע ברוכב אופנוע שנכנס לנתיב שלו– באותו מקרה (ת"א 16663-09-15 עזבון המנוח פלוני ז"ל נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ) נקבע גם כי מקום בו נאלץ אדם לסטות מנתיב נסיעתו עקב חשש לתאונה ונגרם לו אירוע בשל הלחץ הרב שהופעל עליו כתוצאה מהאירוע, נכנס הדבר למסגרת הסיכון התחברותי שיש בהפעלת הרכב, גם מבחן השכל הישר מלמד כי בהלה, פאניקה, סטרס כתוצאה מאירוע מסכן חיים בכביש, הגורם לסטייה מנתיב הנסיעה, חזרה אליו ובלימת הרכב, מהווה חלק מהסיכון התחבורתי, באופן שהאירוע הינו בגדר תאונת דרכים.

אישה שנבהלה מרכב אשר היה מעורב בתאונה ועלול היה לפגוע בגופה– באותו מקרה (ת"א 29084/03 בן מוחה דולי נ' גורבאן מחמוד בן איסמעיל ואח') אישה אשר היתה עדה לתאונה וכתוצאה מצפייה זו נגרם לה נזק נפשי. האישה נתקפה בהלה וחרדה היות וחששה כי המשאית אשר היתה מעורבת בתאונה עלולה לפגוע בגופה, היא הועברה באמבולנס לבית החולים שם אובחן כי היא סובלת מהלם וחרדה. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי החוק אינו דורש מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה.

אדם שעסק בטעינת מטען על גבי משאית עומדת באמצעות מנוף– באותו מקרה (רע"א 8061/95 עוזר יצחק נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח')  אדם שעסק בטעינת מטען על גבי משאית עומדת, המטען הוטען באמצעות מנוף המהווה חלק בלתי נפרד מהמשאית ומופעל על ידי הכוח המכני של המשאית. בעת הרמת המטען על ידי המנוף נפגע מהמטען המורם ונגרם לו נזק גוף. בית המשפט קבע כי המאורע נוגעת לניצול הכוח המכני של הרכב וייעודה של המשאית הוא דו תכליתי, גם להובלת משא- ייעוד תעבורתי וגם להרמת מטען והורדתו- ייעוד לא תעבורתי. נזק הגוף נגרם עקב ניצול הכוח המנוע של המשאית באופן שהאירוע הינו בגדר תאונת דרכים.

אדם שדלת תא המטען נסגרה על כף ידו– באותו מקרה (ת"א 6424-10-17 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ) אדם החנה את רכבו, ירד מהרכב והוציא מסמכים מתא המטען, עת שהתכופף להרים את המסמכים שנפלו תוך שהוא משעין את ידו על הרכב נסגרת דלת תא המטען על כף ידו והוא נחבל. בית המשפט קבע כי יש לראות בפעולת פתחת תא המטען והוצאת המסמכים ממנו פעולה הקשורה לנסיעה ברכב, מכאן שמדובר בשימוש למטרות תחבורה המהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק.

נהג אוטובוס שתיקן את המראה הפנימית בתוך הרכב ותוך כדי כך מעד ונפל- באותו מקרה (ע"א 5742/04 שלמה זהבי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ) בית המשפט קבע כי תיקונים המבוצעים על ידי המשתמש בכלי הרכב במהלך יום העבודה ולמטרות תחבורה, אינם יוצאים מתחולת תיקוני דרך, אף אם בוצעו במהלך הפסקה קצרה בין נסיעה אחת לשנייה. שהרי אין בהפסקות אלו כדי לנתק את רציפות הנסיעה שאותה מבצע הנהג, גם אם יעודה למנוחה או לארוחה שכן הנסיעה הכוללת באותו יום טרם הסתיימה והוא טרם הגיע לשלב החניה הסופית של האוטובוס. לאור קביעה זו יש לראות באופן האירוע כתאונת דרכים כמשמעותה בחוק.

אם נפגעת, כיצד לנהוג?

  1. במידת האפשר, יש לתעד את אופן התרחשות התאונה ולצלם כל דבר שיכול לעזור להוכיח את קרות התאונה ונסיבותיה, אם יש עדים למקרה, לקחת מהם פרטים כדי שיוכלו להעיד לטובתכם, במקרה של מעורבות רכב נוסף, יש לקחת את מלוא פרטי הנהג השני ואת פרטי ביטוחו לרבות מספר הרכב.
  2. יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים או בקופת החולים ולספק תיאור של קרות התאונה. עליך לפרט במדויק כל כאב, הגבלה, תחושה שהנך מרגיש, גם אם אתה סבור כי יש מקומות כואבים יותר. שהרי היו לא מעט מקרים בהם סמוך לתאונה איבר מסוים לא כאב ובהמשך החלה הגבלה בתנועה, לדוגמא בתנועות הצוואר והגב. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבהם הם מתוארים.
  3. לאחר קבלת הטיפול הראשוני, יש לפנות למשטרה ולדווח על התאונה.
  4. יש להיזהר מחוקרים- אל תשוחחו עם אף אחד לגבי התאונה וגם להנחות את בני המשפחה. בשום אופן לא להכניס חוקר הביתה אף שלפעמים מדובר באיש חביב, לא לדבר איתו ולו מילה אחת, הדבר היחידי שמותר לאמור- "יש לי עורך דין הוא יודע את כל הפרטים, תפנה אליו". סמוך על החוקר שהוא לא יפנה לעורך דין.
  5. אין להתפשר עם חברת הביטוח לפני קבלת יעוץ אצל עורך דין המתמחה בנזקי גוף. חברות הביטוח לעיתים מנצלות את חוסר הידיעה ופונות בעצמן אל הנפגעים ומציעות פיצוי כספי זעום לסילוק כל זכות תביעה עתידית.

להערכת סיכויי תביעתך ללא התחייבות - יש להשאיר פרטים וניצור איתך קשר בקרוב מאוד

דילוג לתוכן