אם נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו בתאונת דרכים לפני שהוגשו חוות דעת של המומחים הרפואיים, תחייב גם בתביעה מול חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לדוגמא- תאונת דרכים שנסיבותיה מהוות גם תאונת עבודה תחייב קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותו של הנפגע בתביעה בבית המשפט כנגד חברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ולא יהיה ניתן להיעזר במומחה רפואי מטעם בית המשפט, לצורך קביעת נכותו של הנפגע.
אולם קביעה זו היא לא סוף פסוק ובית המשפט רשאי להתיר לבעל הדין, להביא ראיות בכדי לסתור הקביעה לגבי נכותו וכל זאת באם שוכנע בית המשפט שמן הצדק להיעתר לבקשה ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
בבר"ע 634/85 עודה נ. רותם, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505, הצביע בית המשפט על שני סוגי טעמים מיוחדים, המצדיקים היעתרות לבקשה להבאת ראיות לסתור:
- טעמים משפטיים, כגון: כאשר נראה לבית המשפט שההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי או בפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.
- טעמים עובדתיים כבדי משקל, כגון: שינוי מהותי שחל במצבו של הנפגע, או כאשר לא הובאו בחשבון כל הסעיפים הרלוונטיים לפגיעה.
בבר"ע 3233/94 פלבינסקי חיים נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (נבו 28.8.94) נקבע, כי הגם שפערים בין חוות דעת מומחים, אינם מצדיקים, כשלעצמם, מתן רשות להבאת ראית לסתור, הרי שפערים וממצאים בהחלטותיו של אותו מוסד עצמו פוגעים בתחושת הצדק ומחייבים הסבר.
