חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מכיר גם במאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור להחנות בו.
נהג נסע ברכב, במהלך הנסיעה אזל לפתע הדלק, הנהג עצר את הרכב בימין הכביש כשאורות האיתות מהבהבים. הנהג המתין ברכב עד להגעת החילוץ. בעודו ממתין ברכב הגיעה משאית אשר לא הבחינה ברכב החונה ופגעה ברכב, תוך שהיא דוחפת את הרכב אל המדרכה ומוחצת אותו לתוך הקיר.
חניה אסורה:
המונח חניה אסורה התפרש בפסיקה כחניה במקום ובאופן היוצרים סיכון תחבורתי, בין אם מדובר בחניה מותרת על פי דין ובין אם מדובר בחניה אסורה בדין.
ברע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אדרי, פ"ד נח (1) 817 (2003).
נקבע כי: "המונח "חניה אסורה" צריך אפוא להתפרש כחניה במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי בין שמדובר בחניה מותרת על-פי דין ובין שמדובר בחניה שיש עליה איסור בדין. הקריטריון מהי "חניה במקום שאסור לחנות בו" צריך להיות הסיכון התחבורתי אשר חניה כזאת יוצרת. חניה תהא "חניה אסורה" גם במקרה שאין במקום שלט או תמרור האוסרים חניה, אולם עצם החניה במקום זה מהווה סיכון תחבורתי. לעומת זאת חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב "חניה אסורה" גם אם יש במקום שלט האוסר חניה במקום זה. ודוק, במקרים רבים האיסור שבדין יכול לשמש אינדיקציה לכך שבחניה גלום סיכון תחבורתי, ולהפך. ואולם, אין להסתמך באופן בלעדי על תקנות התעבורה לעניין הקביעה כי החניה גרמה לסיכון תחבורתי. יש לקבוע זאת על-פי נסיבותיו של כל מקרה".
לעניין הסיכון התחבורתי הובהר כי אין צורך להידרש לבחינה קונקרטית האם המיקום הספציפי בו חנה הרכב במקרה מסוים יצר סיכון תחבורתי, אלא מספיק שחניית רכב באותו מקום, לדוגמא בשולי הכביש ככלל יוצרת סיכון תחבורתי (ע"א 4430/12 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' אלעסווי (פורסם בנבו מיום 1.7.14)).
בת.א (י-ם) 35308-07-14 מדינת ישראל נ' לואי אל נשאש (פורסם בנבו מיום 7.11.18) נקבע כי חניית הרכב בנתיב הימני של הכביש יצרה סיכון תחבורתי. הרכב חסם את נתיב הנסיעה באופן שהווה מכשול בפני תנועת כלי הרכב בנתיב זה. כלי רכב שנסעו בנתיב זה נאלצו, בעת שהבחינו ברכב החונה, לסטות לנתיב השמאלי ולעקוף את הרכב כדי להמשיך בנסיעתם. הסיכון התחבורתי ברכב החונה נבע מן העובדה שבחנייתו חסם הרכב חלק מן הנתיב באופן שהיה בו כדי להפריע לתנועה השוטפת ולהפתיע את הנוהגים בדרך.
בנסיבות אלה, יש לראות את הרכב החונה כמעורב בתאונה ולא רק כזירה להתרחשותה. לפיכך, יש לראות את מבטחת הרכב החונה כאחראית לפיצוי הנפגע.
