בית המשפט קיבל תביעה כנגד עיריית תל אביב, והורה לה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות היתקלות בבור בכביש עת שרכב על קורקינט חשמלי ממונע.
נפלת בכביש מה עליך לעשות?
- לצלם את מקום האירוע ואת המפגע, ולנסות למדוד אותו (לפני שהעירייה תתקן את המפגע).
- אם יש עדים למקרה, לקחת מהם פרטים כדי שיוכלו להעיד לטובתכם.
- לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים או בקופת החולים ולספק תיאור של קרות התאונה. יש לוודא שאכן כל הפרטים הנמסרים נרשמים בדו"ח הרפואי בדיוק בצורה שבהם הם מתוארים.
- הודיעו לרשות המקומית על המפגע מיד לאחר האירוע, על הצורך לתקנו ועל התאונה שארעה בגינו. מומלץ לדווח על המפגע בפני העירייה בכתב (בדואר רשום עם אישור מסירה) תוך ציון האזור המדויק בו ארעה הנפילה.
בת.א (ת"א) 2914-12-14 ניסו חן ואח' נ' עיריית תל אביב (מיום 16.8.17, פורסם בנבו), התובע רכב על קורקינט חשמלי ממונע בדרך הר ציון בתל אביב, נתקל בשקע בכביש, נפל ונחבל.
התאונה ארעה ביום 19.8.12 בסמוך לשעה 10:00 בבוקר. התובע פונה ממקום התאונה לבת החולים איכילוב על ידי אמבולנס של מד"א אשר תאר את האירוע במלים הבאות: "כבן 30, בדרכו לעבודה, מדווח כי רכב על קורקינט חשמלי, נכנס לבור והועף מהכלי. לא ברור לאיזה מרחק..".
התובע טופל בבית החולים איכילוב ובערב שוחרר לביתו. ביום 2.9.12 אושפז התובע בבית החולים וולפסון וביום 3.9.12 נותח בהרדמה כללית ועבר שיחזור פתוח וקיבוע של השבר בשורש כף היד.
הנתבעת (להלן: העירייה) היא רשות מקומית שאחראית, בין היתר, על תחזוקת הדרכים בתחומה ועל הסרת מפגעים מהשטחים הציבוריים בעיר.
התובע טען כי הנתבעת אחראית על תחזוקת הדרכים בעיר תל אביב, ויש לה אחריות כלפי המשתמשים בדרכים. הנתבעת לא תחזקה כנדרש את הכביש שנפער בו שקע נרחב במרכז הנתיב הימני של הכביש. לא רק כלי רכב נעים בכביש כי אם גם אופניים, קורקינטים, אופניים חשמליים וכלי רכב דו גלגלי אחרים שחשופים למפגעים מן הסוג הנדון בתביעה זו ופגיעים להם. העירייה הפרה את חובת הזהירות שהיא חבה כלפי התובע, ובהתרשלותה גרמה נזק לתובע.
הנתבעת אינה כפרה בקיומו של מכשול בכביש, אך היא ביקשה לדחות את התביעה הן מחמת שהתובע לא היה אמור לנסוע בכביש עם קורקינט חשמלי, והן מחמת שהתובע היה מודע לשקע בכביש שבו נסע יום יום במשך שנים למקום עבודתו, ואף על פי כן לא נזהר ונתקל בו. התובע לא טרח גם להודיע לעירייה על המכשול אלא כעבור מספר חודשים. אין לדרוש מן העירייה לתקן כל שקע בכביש. העירייה פועלת לתיקון המכשולים שבתחומה ועם קבלת הודעה על קיומו של המפגע דאגה העירייה לתקנו.
בית המשפט קיבל את תביעת התובע כנגד העירייה וקבע כי התרשלה במילוי חובתה למנוע מפגעים בתחומה.
סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש], מונה את חובות העירייה בעניין רחובות העיר, וביניהן החובה שהעירייה "תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב". (סע' קטן (3)).
חובת הזהירות המושגית של העיריה כלפי המשתמשים במקרקעין שבתחום האחריות של הרשות המקומית אינה שנויה במחלוקת. (ע"א 343/74 רחל ו-אברהם גרובנר נ' עירית חיפה, פ"מ ל(1) 141; ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113). בכלל זה נקבע כי חובה על העירייה לצפות שקיומו של מפגע אשר גורמים להפרעה למהלך החיים התקין ומסכן את בטיחות צעידתם של הולכי הרגל והמשתמשים האחרים ברחוב, עלול להביא לפגיעה בגוף או ברכוש. (ע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343 (26/9/1989), להלן: עניין שטרנברג). עוד נפסק בעניין שטרנברג כי "תקלה חוזרת ונשנית לאורך תקופה של שנים מצביעה על צורך בטיפול יסודי, שאינו יכול לבוא על תיקונו על-ידי פתרונות ארעיים ושטחיים, מזמן לזמן". על העירייה הנטל להוכיח "כי נקטה צעדים, במסגרת התקציבית שלה, לסילוק הבעיה באופן יסודי" (סע' 6 לפסק הדין) (וכן ר' ע"א (מחוזי – ת"א) 4195/98 שי חנה נ' עיריית נתניה [פורסם בנבו] (31/10/1999).
לצד חובת זהירות מושגית, יש להוכיח קיומה של חובת זהירות קונקרטית, המתייחסת לאירוע מושא התביעה, וכן הפרה של חובת הזהירות שבעטיה נגרם נזק לתובע. חובת הזהירות האמורה בסע' 35 לפקודת הנזיקין, מתפרשת בסע' 36 לפקודה כחובה אשר "מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."
בסופו של יום פסק בית המשפט לתובע פיצויים לאחר ניכוי אשם תורם, בסך של 321,000 ₪.
